החלטה בתיק מ"ת 21087-05-11

ביום 12.5.11 הגישה המדינה כתב אישום נגד שני נאשמים האחד אהרון קליין, הוא המשיב דנן (להלן: " קליין") והשני עמוס בוחניק (להלן: " בוחניק"), שעניינו 10 אישומים בעבירות מרמה חמורות שבמסגרתן הוצאו במרמה מגורמים שונים סכומי כסף המצטברים לכדי 10 מיליון ש"ח.

קליין ובוחניק נעצרו ביום 3.4.11 ומעצרם הוארך מעת לעת. בוחניק שוחרר ביום 18.4.11 בתנאים מגבילים, ערר שהוגש בידי המדינה לבית המשפט העליון נמחק בסופו של דבר והחלטת השחרור נותרה בעינה (בש"פ 3127/11 מ"י נ' בוחניק). יתר על כן, במועד מאוחר יותר הוקלו תנאי השחרור בערובה בכך שבוטל מעצר הבית ונותרו רק הערבויות הכספיות.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את קליין ובוחניק (שניהם ביחד להלן: " המשיבים")  עד תום ההליכים במשפט. לא ברור לי מה עלה בגורלה של הבקשה בהקשר לבוחניק, אך זו עובדה שאין חולקים עליה שעד עצם היום הזה בוחניק משוחרר.

החלטה זו עניינה בבקשה הנוגעת לקליין. קליין מוחזק במעצר עד עצם היום הזה.  המשפט יתנהל כמשפט הוכחות והוא  צפוי להשתרע על עת ארוכה למדיי.

מן הבקשה שלפניי עולה כי בשנת 2009 הקימו המשיבים חברה בשם SAFESKY (להלן: " החברה") שעיסוקה במיזמים טכנולוגיים שקליין "פיתח". בוחניק שהוא רופא שיניים ואיש עסקים המנהל רשת של מרפאות שיניים השקיע כספים בחברה ולאחר שהתברר לו שקליין מציג מצגים מרמתיים בהקשר לאותם מיזמים וכי כספו מצוי בסיכון גדול, הצטרף לתוכנית רמייה שרקם קליין ומכוחה שוכנעו אנשי עסקים רבים להשקיע בחברה לשם פיתוח אותם מיזמים.

כך למשל הציעה החברה תוכנה לחיזוי שערי מטבע, "דבק ביולוגי", סמן פדופילים, הסרת שיער בגלי קול, מכונית סולארית, התפלת מים בהודו ובסין ועוד. המיזמים הללו שהיו נעדרי כל תשתית טכנולוגית ממשית הוצעו לגורמים שונים תוך שימוש במצגי שווא בדבר יכולותיה הכלכליות והפיננסיות של החברה, מסמכים מזויפים וטיעונים חסרי יסוד בדבר קיום עסקות ענק כלכליות קודמות.

המאשימה סומכת את יתדות בקשת המעצר בעניין קליין על שלושה מרכיבים: א) קיומן של עילות מעצר וראיות לכאורה די הצורך; ב) הבחנה בין קליין לבוחניק בהקשר ל"היררכיה" העבריינית בפרשה דנן; ג) עברו הפלילי של קליין.

עילות המעצר הן שתיים. ראשית, כתב האישום עוסק בסדרה של עבירות מרמה מורכבות שנערכו בתחכום רב המתפרשות על פני תקופה ארוכה למדיי ומגלמות בכך, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, סיכון ברור לציבור. שנית, מאחר שמדובר בעבירות מרמה כה מתוחכמות מתגבשת, ממנה ובה, עילה של חשש לסיכון בהליך השיפוטי. שהרי מי שרימה והתנהל בכחש ובכזב כלפי גורמים רבים עלול להשתמש בשיטות מרמה שונות כדי להשפיע על המשפט או כדי להימלט מאימת הדין.

לעניין ראיות, הצביעה המאשימה בעיקר על עדויות ה"משקיעים" שנפלו בפח היקוש שטמנו להם קליין ובוחניק. נראה שאין מחלוקת על כך שהמיזמים השונים אינם אלא רעיונות בוסר שלא החלה אפילו ראשית הוצאתם מן הכח אל הפועל. על כן כל מצג שהוצג בדבר תשתית כלכלית או עסקאות שנערכו בהקשר לאותם מיזמים הוא בוודאי מצג שווא מרמתי. אכן, המאשימה מאשרת שלעניין חלק מן הראיות בדבר התשתית הכלכלית והפיננסית של החברה שהוצגה לחלק מן המשקיעים עדיין מתקיים חיקור דין בחו"ל (למשל עניין ההתייצבות במרמה לפני משקיעים שלחברה חשבון בבנק HSBC בהונג קונג ושבחשבון מופקדים סכומי עתק לזכות החברה). אולם המאשימה סבורה שהראיות הקיימות מספיקות כדי השלב הדיוני שבו אנו מצויים.

המאשימה טוענת כי קליין שימש "כינור ראשון" במערכת מעשי המרמה המתוארים בכתב האישום. בוחניק היה מבחינה זו גורם משני. על כן יש מקום להבחנה בין קליין לבוחניק בסוגיית המעצר.

בוחניק נעדר כל עבר פלילי. לקליין 4 הרשעות קודמות בבית משפט השלום שלפחות שתיים מהן מאגדות שורה ארוכה של תיקי חקירה משטרתיים בעבירות מרמה רבות ובעבירות שיבוש מהלכי משפט. אחת מהרשעותיו גררה עונש של מאסר בפועל לתקופה של 40 חודשים. המאשימה רואה בקליין "רמאי סידרתי" שהפיל בפח  בחלקת לשונו ובכושר שכנוע יוצא מן הכלל אנשים רבים, בהם אנשי עסקים מנוסים. מכאן הסיכון הרב הטמון בשחרורו.

בא כוחו של קליין עו"ד רובינשטיין טוען טענה כפולה. הטענה האחת ולדעתי העיקרית היא טענת "הפליה" בין בוחניק לקליין. הוא גורס שבוחניק הוא הדמות העבריינית המרכזית בפרשה ואינו דין שבוחניק ישוחרר ללא כל תנאי הגבלה (פרט לערבויות כספיות) ואילו קליין יישאר במעצר לאורך שבועות וחודשים רבים. הטענה השנייה היא טענה לדלות הראיות לכאורה.

עיינתי היטב בכתב הטענות שהגיש עו"ד רובינשטיין ומצאתי שהטענה לחוסר דיות של הראיות או ל"כרסום" בראיות מתייחסת רק לחלק מפרשיות האישום. על כן, אין צורך לדוק פורתא בטענות הללו שכן גם מבלעדי אותם אישומים נותרים די והותר אישומים שבגדרם אין אפילו טענה לעניין הראיות לכאורה (לשם הסרת ספק אעיר שהימנעות מלדקדק בראיות אין פירושה שאני מסכים לטענה. להפך נראה לי שגם באותם אישומים יש ראיות שמספיקות לשלב הדיוני הנוכחי).

טענה ראויה להישמע היא הטענה הדבר היחס שבין בוחניק לקליין. המעיין בכתב האישום מתרשם על נקלה שנסח כתב האישום רואה בשניהם מבצעים במשותף של מסכת מעשי המרמה. איש איש ו"תפקידו" בביצוע. בוחניק, על רקע היותו איש עסקים מוכר, שיווה למיזם המשותף המגולם בפעילות החברה מימד ורקע עסקי מוכח. עצם המעורבות שלו במיזמים היה בה כח משכנע כלפי משקיעים פוטנציאליים שהכירו אותו ואת פעילותו. לקליין שימשו חלקת לשונו וכושר השכנוע שלו כאמצעי לקידום מערכת פעולות המרמה. אפילו נניח כפי שנראה גם מכתב האישום שקליין הוא "אבי המזימה", אין בכך כשלעצמו להוות בסיס מספיק להבחנה דיכוטומית בין קליין לבוחניק לעניין המעצר.

אין חולק שעבירות מרמה רבת אנפין מקימות עילת מעצר אף על פי שאין מדובר בסיכון פיזי לבריות. אולם הדבר מתקיים לא רק כלפי קליין הוא מתקיים גם כלפי בוחניק.

העבר הפלילי של קליין הוא נסיבה שראוי לקחת אותה בחשבון. לעיתים הדבר עשוי להיות מכריע. לדעתי העבר הפלילי יכול לשמש לשם הטיית כף המאזניים במיוחד כשמדובר בסיכון לשלומם ולגופם של הבריות. כשמדובר בעבירות מרמה; במיוחד עבירות מרמה שאי אפשר לבצע אותן בהחלטה של רגע בלי להקים תשתית תומכת לפעילות הזו, ראוי לשקול אם אין אמצעי חליף למעצר המאפשר את מניעתן.

נראה לי ששחרורו של קליין בתנאים של הגבלה מרבית , עשוי לשקף כהלכה את ההבחנה שבינו לבין בוחניק הנובעת מכך שבוחניק נעדר עבר פלילי.

על פי השיקולים שלעיל נראה לי שברמה העקרונית ניתן לאיין את המסוכנות של קליין  על דרך של שחרור בערובה  שאלה תנאיה:

1) מעצר בית מלא בפיקוח של "מסביב לשעון";